הקומפוזיציה בצילום

קומפוזיציה (או: מחבר) משמעה יחס בין אובייקטים ביצירה, ובצילום- אופן בניית האובייקטים המצולמים בפריים הנתון. באמצעות הקומפוזיציה מועברים מסר ותחושה לצופה ביצירה. הקומפוזיציה מורכבת מצורות, קווים, מישורים וצבעים.

כל קומפוזיציה מורכבת משלושה חלקים- האובייקט המצולם- הוא נושא הצילום, הרקע- החלל בו ממוקם הנושא והאובייקטים הנוספים בצילום, אליהם מתייחס הנושא המצולם.

ישנן מספר קומפוזיציות מקובלות בתחום האמנות, התקפות גם לאופן הפרשנות של הצילום. בהתאם לקומפוזיציות אלו ניתן להבחין במספר חוקים לאופן הצילום וההתבוננות בדימוי.

קומפוזיציה פתוחה - האובייקטים בתמונה פונים כלפי חוץ כ"יוצאים מהמסגרת".
קומפוזיציה סגורה - האובייקטים בתמונה פונים כלפי מרכז התמונה, "מכונסים" למרכז התמונה, והם אינם קטועים.
קומפוזיציה מרכזית - קומפוזיציה בה המיקוד נמצא במרכז. קומפוזיציה מדויקת זו יוצרת תחושה לא טבעית ומשתמשים בה בעיקר לצרכים פורמאליים.
קומפוזיציה סימטרית - כאשר חלקי התמונה זהים זה לזה באופן העמדתם.
קומפוזיציה פיר מדליית - קומפוזיציה סימטרית שמוקדה נמצא בשליש העליון של ציר הסימטריה. זוהי קומפוזיציה שיוצרת איזון ונוח להתבונן עליה.
קומפוזיציה דינאמית - קומפוזיציה זו נוצרת באמצעות האלכסונים בתמונה היוצרים תחושה של תנועה.

צילום, כמו אמנות, הינו תחום המדבר אל הרגש, אך למרות זאת, ישנם מספר חוקים:

חוק יחס הזהב - מונח שמקורו באדריכלות היוונית הקלאסית, לא מן הנמנע שיחס שנחשב בתקופה זו כדבר היפה והמושלם ביותר, ייושם גם עשרות אלפי שנים מאוחר יותר, בתחום הצילום. מדובר בחלוקת הפריים על פי היחס של 1:2.

חוק השלישים – חוק זה הוא למעשה הפשטה של חוק יחס הזהב. יצירת קומפוזיציה מאוזנת על ידי חלוקת הפריים לשלישים היוצרת תשעה מרובעים שווים, ומיקום האובייקט המצולם על פי חלוקה זו על הקווים ובנקודות החיתוך ביניהם.

חוק האלכסונים - יצירת קומפוזיציה דינאמית על ידי יצירת אלכסונים דמיוניים בתמונה שתפקידם להוביל את העין של הצופה לנקודה מסוימת בפריים.

אלמנט נוסף הקשור בקשר הדוק לקומפוזיציה הוא מסגרת התמונה.
כפי שבקומפוזיציה פתוחה האובייקטים "יוצאים" מהמסגרת, ובקומפוזיציה סגורה הם ממוקמים ומתוחמים על ידה, גם סגנון המסגרת מעיד על תחושות שונות העולות אצל הצופה. באם מדובר במסגרת תמונה שנוצרת על ידי חלל הרחוב המצולם, חלוקה של שמים וארץ אינסופיים או מסגרת שנוצרת על ידי אובייקט המצולם בקדמת הפריים כמו שיח או גדר הגורמים לנושא התמונה להיות תחום על ידם.