הזום בצילום

זום הוא היכולת של העדשה לשנות את אורך המוקד שלה נקראת זום. הזום מאפשר הקטנה או הגדלה של האובייקט המצולם על גבי חיישן המצלמה (או סרט הצילום).

הזום אינו דומה להתקרבות או התרחקות פיזית של הצלם מהאובייקט, משום שהפרספקטיבה אינה משתנה בשימוש בו. המרחק עליו ממקדים את העדשה חשוב ביותר לחדות התמונה. כאן נכנס לתמונה המונח "עומק שדה" המציין את טווח המרחק בו כל האובייקטים נמצאים בחדות בפריים, וכל האובייקטים שאינם בטווח המרחק הזה יהיו מטושטשים.

בשימוש בזום, עומק השדה מוגבל לרוב למילימטרים ספורים ולכן כדי להשתמש בצמצם סגור ככל האפשר, כך תתקבל החדות המקסימאלית ביותר לאובייקטים המצולמים. צילום בצמצם פתוח במקרה זה, יגרום לכך שרק האובייקטים באזור המרחק המדובר יהיו חדים, בעוד שהאובייקטים שאחריהם או לפניהם יהיו מטושטשים.

מיקוד בצילום

המיקוד בצילום משפיע על חדות התמונה. באמצעות שליטה במיקוד תוכלו לשלוט במידת החדות או הטשטוש שתרצו להציג. לדוגמא: מיקוד על האובייקט המצולם יבליט אותו ביחד לרקע או לאובייקטים האחרים המצויים בפריים. למשל, שימוש בעומק שדה צר יגרום לאובייקט המצולם לבלוט ואילו האובייקטים הנוספים, המצויים במרחק שונה מהמצלמה יהיו מטושטשים.

ברוב המצלמות קיים מיקוד אוטומטי, מנגנון זה יכול להיות קבוע בעדשה או במצלמה עצמה והוא למעשה קובע את האובייקט החד בתמונה.

יש מצלמות שקיים בהן גם מיקוד ידני, או מצלמות אשר קיים בהן רק מיקוד ידני. בצורת מיקוד זו הצלם הוא זה שקובע במה הוא רוצה להתמקד, ובאופן כזה הוא בעל השליטה המלאה בנושא המצולם. דבר זה עוזר לדוגמא בצילום אמנותי, וצילום אופנה.

בצילומים אלה, לרוב, הצלם מעוניין להדגיש איזור ספציפי בפריים, שאינו בהכרח נמצא במרכז הפריים. לעיתים מדובר אפילו באזור כהה יחסית, אך חשיבותו לצלם רבה יותר.

בבאכם לבחור מצלמה חשוב לוודא שיש התאמה בין מנגנון המיקוד של העדשה למנגנון המיקוד של המצלמה.

עוד על מיקוד ובחירת עדשה נכונה ניתן ללמוד בקורסי צילום בנושא.